אלבומי הבלאק מטאל האבודים | מאת: אלון בלאו
*
רגע רגע. הקודם היה הפרק ה-1, לא?
נכון. הפרק ה-2 כל כולו נמצא בגיליון המודפס שלנו (הראשון שהודפס מרשימות תהו ב-250 עותקים ספורים ידנית.
לבירור אם נותרו עותקים ולהזמנה, דברו איתנו (אפשר דרך טופס "צור קשר" כאן באתר).
*
שברי זכוכית מפוייחים מזמנים אדירים -
Incarnator - Nordic Holocaust (1992)
את הפרויקט האולטרה-מסתורי הזה מצאתי בזמנו קבור עמוק מתחת לשכבה עבה של קרח נורבגי, והוא תפס אותי לגמרי לא מוכן: בתור אחד שחפר את סצנת הבלאק מטאל הנורבגית המוקדמת לאורכה ולרוחבה, סברתי לתומי כי אין עוד באמתחתה הוצאות חבויות שלא הצלחתי לעלות על עקבותיהן, אבל הדמו הקצרצר והנהדר הזה היווה הפתעה מוחלטת, במיוחד לאור האיכות הגבוהה של החומרים המוקלטים כאן.
Incarnator היה פרויקט בלאק מטאל נורבגי מחתרתי ואפוף מסתורין שהתקיים למשך זמן קצר ביותר בתחילת שנות התשעים ופעל באלמוניות מוחלטת במקביל לענקיות הסצנה. Nordic Holocaust אמנם יצא בשנה הסופר-חשובה 1992, עת החלה הסצנה הנורבגית לשחרר יצירות אייקוניות בעלות סאונד אופייני ומובחן משלהן, אבל דומה כאילו הוא עצמו מהווה קפיצה נחשונית בחזרה לאמצע שנות השמונים: מעין שיר הלל לתקופה פורמטיבית ונשכחת בה הסאונד של הז'אנר והסגנון המוכר לנו כיום כבלאק מטאל החל לקרום עור וגידים. החומרים כאן נשמעים כאילו הם לקוחים היישר מנבכי ההקלטות האבודות של Quorthon, היכן שהוא בתפר הגס שבין ...The Return ל-Under the Sign of the Black Mark, כשהשפעות מסוימות מ-Hellhammer ו-Mayhem ניכרות אף הן היטב במוזיקה. Nordic Holocaust הוא ללא ספק אחת הפיסות העלומות ביותר בתצרף המשובח והבלתי נגמר של הסצנה הנורבגית המוקדמת והוא מיועד בראש ובראשונה לכל מי שהרוח של האולד סקול בלאק מטאל מפעמת בקרבו.
Ungod - Circle of the Seven Infernal Pacts (1993)
אם יש אלבום חבוי, אך המוכר היטב לכל חובב בלאק פרימיטיבי ומחתרתי הארדקור זה האלבום הזה. Circle of the Seven Infernal Pacts של Ungod שיצא ב-1993 הוא ללא ספק אחת מפיסות הבלאק המיזנתרופי המרושעות ביותר שסצנת הבלאק האירופאית של שנות התשעים המוקדמות הצליחה לנפק. הסגנון כאן עוצמתי למדי וניתן לתאר אותו אולי כשילוב גיהנומי במיוחד של העבודות המוקדמות של Darkthrone ו-Gorgoroth. זה אלבום שהלכה למעשה תירגם את הסאונד הנורבגי הקר והאפל לגרמנית ופתח בכך את השער לאינספור הרכבים גרמניים שיצעדו במסלול הזה החל משנות התשעים המאוחרות בואכה שנות האלפיים (אהלן Nargaroth). האלבום קשה לעיכול בכל רמה: החל מהסאונד המערתי והפרימיטיבי, עבור בריפים הקודרים גדושי המורבידיות, וכלה בווקאלז הדהויים ומטילי האימה שהם נחלתו. רק לאחר שמיעות רבות במיוחד בימים הטובים ההם, עלה בידי להפנים את המהות של פיסת הקקופוניה האנטי-אנושית הזו שלעניות דעתי מתחה כהוגן את גבולות הז'אנר ואשר ניתן בהחלט להשוותה לעבודות המקבילות של הסצנה הנורבגית באותן השנים. מבחינת הגישה והסאונד, מדובר ללא ספק בעבודה חלוצית שהשפיעה על לא מעט הרכבים שעקבו למגמה שהותחל בה באלבום הזה והיא ראויה לציון.
Thy Serpent - Forests of Witchery (1996)
Thy Serpent הפינים היוו עוף מוזר בסצנת הבלאק הסקנדינבית של שנות התשעים. את אלבום הבכורה של ההרכב, Forests of Witchery, קיבלתי בהשאלה והדבר הראשון שלכד בו את תשומת ליבי היה העטיפה המוזרה משהו בנוף הבלאק של אותן השנים: נטולת לוגו, נעדרת פנטגראמים וצלבים הפוכים, בלי פורטרט עצמי של לוחמי בלאק מטאל עטויי קורפס פיינט החמושים במבטים מזרי אימה; רק תמונת טבע מינימליסטית של יער הספוג באור שמש. ואכן כשמאזינים לו, ניתן מיד להבין שהאלבום הזה ניחן בייחוד מעניין: התענגות על הטבע, לא כמלחמה אלא כהשראה; ואגב כך השילוב המופלא של המלודיה ביצירה.
Thy Serpent לקחו באלבום הזה את המוזיקה לכיוונים שונים מהמגמה הסקנדינבית ה'רגילה' של אותה התקופה. לא תמצאו באלבום הזה מערבולות ריפים מקפיאות דם המוגשות על שכבה עבה של כפור נורדי או מזמורים ויקינגים עתיקים. אבל יש כאן מיקס נפלא של מלודיה, מלנכוליות ואווירה חזקה של סגידה לטבע הבוקעת מבין הצלילים. אפית ומינימליסטית לפרקים, השילוב העדין הזה הצליח לייצר אלבום נהדר שמשכיל לתת למאזין חוויית בלאק שמעוררות בו שלוות אמת, אלבום שאפשר אפילו להירגע לצליליו. פיסת הבלאק הפיני האבודה הזו מומלצת לכל מי שאוהב את הבלאק מטאל שלו מלודי, מלנכולי-במידת העשייה הנכונה, ועם חיבור חזק לטבע.