הפרעות שגרה - ליקוטים | יוסף בן עוז
קטעים. קרעים. הפרעות שפיות. ליקוטים קצרצרים.
King Dude - Burning Daylight | Luciferian | October 2012 Seattle, US
עבודה לא מטאלית, לחלוטין לא הומוגנית ולא צפויה (פלוס אמיתי) שעיקרה השגת תחושה של מציאות שבורה. שווה:
עבודה בלתי מוגדרת לחלוטין. King Dude זה סוג של תערובת מהכל. אני שומע כאן בלוז, ג'אז, אמבייאנט, מטאל, EBM - הכל. יש מידה לא מבוטלת של אופל ביצירה הסבוכה הזו. אני חושב שאפשר להבחין בו בשני אופנים: הראשון הוא שהיא לחלוטין איננה הומוגנית: אתה לא יודע למה לצפות בהמשך. מה יהיה הקטע הבא? משהו אווירתי וחשוך במקצת? אולי קטע שמזכיר קאנטרי בכלל שהמילים שלו שרוטות מידי מכדי שיעבור מסך כקאנטרי? אולי קטע של שירה נשית? זו תכונה פנטסטית לטעמי. שנית, כל השירים שזורים במין תחושה מתמדת כזו של מוזיקה שהיא off-key כלומר בלתי מחבקת בסאונד שלה. זו תכונה שהיא מחבב מאוד למען האמת. מומלץ לבדוק - לא בטוח כמה מטאליסטים יכולים להתחבר לזה אבל זה אחר.
Yellow Eyes - Stillcide | Black Metal | February 2015
בלאק מטאל דחוס עם מלודיה טובה מעליו. סטנדרטי אך שווה שמיעה:
הסצנה האמריקאית מחוללת אצלי בלב הפתעות פה ושם. באזור המוזיקלי של ה-USBM יש פה ושם כמה יצירות שחשוב להיחשף אליהן. היצירה שפה לא מבזבזת זמן. בלאק דחוס, שמחליף טמפו מידי פעם בתוך השירים ומציע שכבה טובה של בלאק ומלודיה ששזורה יפה מעליה. בסה"כ עבודה טובה למדי לטעמי, אם כי לא שוברת מוסכמות יותר מידי. למי שמחפש בלאק מטאל אמריקאי מרענן ונוח להישמע כשהוא מצייר או כותב עם זה ברקע, זו כעבודה מתאימה בהחלט. יש כאן שני שירים והמוצר הנמכר פה הוא תקליט חד צדדי (הו! הערגה הבלתי נסלחת שלי לאנלוגיה...). השיר הראשון מכניס את המאזין למלודיה שבורה עם סאונד שנשמע כמו Echo מלודי. כשלב התחלה זה די מסקרן לטעמי ומבחינתי נקניתי (אולי מהר מידי) היות והמקוריות של הצליל נעמה לי.
מזמור - מזמור | Black Metal | March 2012 Portland, US
Wholly Doomed Black Metal. בלאק איטי מלוכלך, lo-fi וזועק מהמעמקים - כמו שבלאק טוב צריך להיות.
את "מזמור" אני חיבבתי מהרגע הראשון שנחו עיני על עבודת האמנות שלהם. יש משהו בכלל זהות הצורה והתוכן האריסטוטלי, שעובד עלי: עבודה שאת האמנות שלה אני אוהב היא בד"כ גם כזו שאת התוכן המוזיקלי שלה אני אוהב גם כן. מזמור, הוא עבודת יחיד של A.L.N, המגיעה אלינו היישר מפורטלנד אורגון שבארה"ב (כן, שוב אמריקאים). הדבר הזה הוא לדעתי עבודת בלאק טובה למדי: מלוכלך, מינימליסטי, סאונד פתוח ומטושטש, הקלטת גראז' עם הפקה לא מלוקקת מידי, פשוט תענוג. היצירה שקישרתי כאן היא האלבום באורך המלא הראשון של "מזמור". בהגדרתו העצמית של "מזמור" נכתב שזהו Wholly Doomed Black Metal. לדעתי זהו ניסוח מעניין וקולע של מה ששומעים כאן. אישית אני מרגיש כאן לא מעט השפעות של סלאדג', קצת דרון וקצת פיונראל (אם יורשה לי), אבל לא משנה מה תהיה האוריינטציה המוזיקלית של זה - "מזמור" הוא יצירה מעניינת לטעמי. המלודיה שיש כאן - ויש כאן - היא לחלוטין זו הנובעת מהמעמקים של הלכלוך הבלאקרי הזה ולא נטיעה חיצונית של מלודיה אקוסטית. מלבד כל זאת יש כאן נטייה להדהוד של קול הסולן כך שנדמה שהוא זועק מתוך סוג של תא מרתפי שיש בו חלון בודד עם קרן אור דלוחה אחת שאפשר לצרוח ממנה אל מה שמכנה את עצמו העולם שבחוץ. הקריצה העברית עושה את שלה. לא סוד הוא שהשימוש במקורות ישראליים קדמוניים הוא חביב על יוצרי בלאק, וכאן יש בהחלט תחושה חסרת הגדרה מסודרת של תהומות מהדהדים בשפה קדמונית כמו העברית, שיש לה את הכוח שלה. אגב, פה שמות השירים ממוספרים באותיות לטיניות אבל ב-EP שקדם לעבודה הזו השמות הינם בעברית לחלוטין. בקיצור תנו שמיעה טובה וכבו את האור.