רוג'ר

רוג'ר | מאת: ש. נוי

רוג’ר

מאת: ש. נוי

רוג'ר פטרסון, אף אחד לא אהב את רוג'ר פטרסון. 

השמועה בעיירה הייתה שאחרי הלידה, אמא שלו התגנבה לחדר הגדול ההוא,

איפה שמאחסנים את כל התינוקות, אני בטוח שלחדר ההוא יש שם,

אבל מונחים רפואיים זה משהו שמעבר לי. 

בכל אופן, אמא שלו התגנבה לחדר ההוא והחליפה בינו לבין תינוק אחר, היא הייתה צריכה להיות זריזה וחשאית, לכן החליפה בינו לבין התינוק הקרוב ביותר, לא שזה שינה לה משהו, כל תינוק היה עדיף על רוג'ר. 

אף אחד לא אהב את רוג'ר, אפילו לא אמא שלו. 

רוג'ר נהג לשקר לאנשים על חיי החברה שלו, זה לא שמישהו האמין לו,

זה פשוט שלאף אחד לא היה אכפת. 

הוא היה מוצא תמונות של בחורות באינטרנט, שם אותן בתור שומר המסך בפלאפון שלו, ומשקר לאנשים שאלו בנות הזוג שלו. 

אנשים פשוט היו מחייכים לכיוונו בחיוך כזה של "כן בטח", וכאשר הוא היה הולך מנענעים בראש שלהם לשלילה ורוטנים "פאקינג רוג'ר."

אלו אפילו לא היו בחורות יפות במיוחד, מיוחדות, או כאלו שנראות מעניינות,

זה פשוט היה ידוע לכל שאף אחת לא תצא עם רוג'ר. 

רוג'ר היה מספר להורים שלו שהוא יוצא בערב עם חברים, ז"א לכביכול הורים שלו, שהיו יושבים בסלון ובוהים בו יוצא מהבית ונועל את הדלת. 

"אין לרוג'ר חברים," אבא היה אומר, "אין לרוג'ר חברים," אמא הייתה עונה לו בהסכמה, "פאקינג רוג'ר," אבא היה מסכם את הדיון, "פאקינג רוג'ר," אמא הייתה עונה, כי היא תמיד חייבת את המילה האחרונה. 

לרוג'ר לא הייתה שערה אחת על הגוף, לא ריסים, לא בראש, לא בידיים, לא בערווה, רוג'ר היה חלק כמו תינוק, תינוק שאף אחד לא אוהב, זאת אומרת.

רוג'ר האמין שיש לו אלופציה חמורה, כשהוא בדק את זה רפואית הוא גילה כי האמת הייתה, שהשערות שלו פשוט לא אהבו אותו, והחליטו לברוח. 

רוג'ר נהג ללכת לרופאים לעתים תכופות, הוא נהנה מתשומת הלב,

אבל האמת היא שרוג'ר מעולם לא היה חולה, אפילו לא יום אחד, חיידקים לא אהבו אותו. 

הרופאים היו נפטרים ממנו מהר, כי הכול תמיד היה תקין אצל רוג'ר, כמובן, חוץ מעצם היותו רוג'ר. 

בתוך התיק הרפואי של רוג'ר היה כתוב רק דבר אחד, 

"פאקינג רוג'ר." 

כשרוג'ר התקרב ל-30 שלו הוא התחיל ללכת לקבוצות תמיכה שונות, אבל תמיד אחרי מספר מסוים של מפגשים, הבהירו לו שהוא לא רצוי שם יותר. 

"אתה לא אלכוהוליסט, רוג'ר", "אתה לא אנורקטי או בולמי רוג'ר,"

"רוג'ר, אף אחד לא יתקוף אותך מינית."

אבל אז רוג'ר מצא את קבוצת התמיכה המושלמת, קבוצת תמיכה לנפגעי חטיפת חייזרים, כולם חושבים שהם משקרים גם ככה, רוג'ר חשב לעצמו, אני אתאים שם בול. 

רוג'ר שמע את הסיפורים אחד אחרי השני ואז, כשהתחיל לספר על חווייתו, אף אחד לא האמין לו, הומלסים, חוואים, ותימהוניים כלליים ישבו והביטו בו בפקפוק מוחלט, רוג'ר לא הבין מה הבעיה, עד שאחד מהם אמר,

"אף חייזר לא ירצה לחטוף אותך," "כן, למה שחייזרים ירצו לחטוף אותך, אתה בכלל לא מיוחד," ההמון המנודה חברתית רטן. 

כשהם סיפרו על שבבים מתחת לעור, כולם הנהנו בהסכמה, אבל כשרוג'ר דיבר על מזרקים, וגישושים, הם רצו לפתע הוכחות אמפיריות, שהם כולם יחדיו ילכו לרופא. 

כשרוג'ר יצא מהמפגש של קבוצת התמיכה, מקפרל, פדופיל מורשע ומכור למת' פנה לדווין, שלוקה בפיגור קל ובעל היסטוריה של אלימות כלפי בעלי חיים בחווה, ואמר, "הוא משקר אתה יודע," "פאקינג' רוג'ר," דווין ענה, "פאקינג רוג'ר," הסכים מקפרל. 

בסביבות ה-40 שלו, לאף אחד לא אכפת בן כמה רוג'ר באמת, הוא ישב לבדו בדירה הקטנה שלו, מה שהיה יכול להראות כסצנה שלווה של אדם נהנה מתה, אילולא רוג'ר היה נחנק מוופל ונאבק על חייו, רוג'ר אולי היה יכול להגיע עם ידו אל כוס התה, אילולא היה נשען אחורה עם הכיסא ומתנדנד, בדיוק באותו הרגע שקדם קנה לוושט.

הוא איבד שיווי משקל והחל נופל אחורה, ובקול חבטה התרסק על הרצפה. אולי אם רוג'ר לא היה חי לבד, היה נוכח שם מישהו להציל אותו, אך אולי גם אם היה נוכח היה בוחר שלא, אם אף אחד לא רוצה לחיות עם רוג'ר, למה שמישהו ירצה להציל את רוג'ר. 

רוג'ר מת לבד, לא דימויית, או ציורית, מילולית אף אדם בעולם לא מת באותו הרגע יחד עם רוג'ר, לא במקריות הדבר, אלא כי אף אחד לא רצה למות איתו, בדיוק כמו שאף אחד לא רצה לחיות איתו. 

לרוג'ר לא היו קרובים או חסכונות, אף בנק לא רצה שהוא יפתח אצלו חשבון, את הגופה שלו מצאו רק לאחר שביתו כבר נשדד, כי אף אחד לא באמת היה בקשר עם רוג'ר. 

לכן העירייה הייתה צריכה לממן לו מצבה והלוויה, בהתאם לחוק החדש, שאם לאדם אין כסף לממן לעצמו קבורה מכובדת, על העירייה לעשות זאת. 

להלוויה של רוג'ר אף אחד לא בא, הכומר הקריא כמה מילים, וסגר את הברית החדשה והקריא לעצמו בקול רם את אשר היה כתוב על המצבה בעודו בוהה בה, 

"פאקינג רוג'ר."