Knees Please | ראיון, מאת: גל דסה
Knees Please הם פאוור טריו של נויז רוק, סלאדג', גראנג'יות, וכל מה שמטונף.
לאחרונה יצא האלבום הראשון שלהם Where's ma' Money (שאותו ניתן לשמוע באורך מלא ב-YouTube).
הם מגיעים אלינו מאזור חיוג 03 ומביאים את הבשורה של חיי היום יום הנוראיים.
אלכס זבל הסולן, הגיטריסט בן בליעל על הבס ודוד על התופים.
כיוון שרוב הראיונות של להקות מרגישים לי גנריים וחוזרים על עצמם,
חשבתי לחפור קצת בשאלות רדודות שנותנות לשואל לענות בעומק,
קצת להחצין את האישיות של האינדיבידואלים הללו, ולראות מי הם באמת.
“אנחנו רוצים שתנסו לדבר על הכאב, שאנחנו מנסים כל כך נואשות, להזכיר לכם על קיומו.
הוא לא הולך לשום מקום. הוא תמיד יהיה איתנו. ככה זה.”
*
1. תתארו את הסגנון המוזיקלי שלכם ב-4 מילים ו-2 דימויים
אלכס: תיסכול מתובל בריפים שמנים, ומוסיקה עקומה.
בן: להקיא דיסטורשן בסלאדג' ודום. מטאל פצוע.
דוד: סטונר שבור, רוק אנד רול אומלל.
2. ישראל היא מדינה קטנה, והייתם מצפים שלהקות יתפרסמו פה די בקלות, אבל נראה שממש קשה לתפוס כאן שם, למה לדעתכם כולם פה כאלה מעפנים?
אלכס: הפלאנל שולט על מוחות האנשים ומשפיע עליהם ללכת לאלנבי 40, ולפתוח להקות קאבר ל-Alice in Chains בגיל 34, ולעסוק בהייטק.
בן: אני חושב שכל העודף והשפע הזמין הזה שאנו נמצאים בו, רוקן אותנו מחיוניות.
דוד: ומוסיפים 4 כפיות שמן זית, ואפשר להניח לאפייה ל 30 דקות.
3. איך אתם מגיבים לשמועות על שיתוף הפעולה המתקרב עם Burzum?
אלכס: אשמח לשבת לשחק איתו בטאליסמן
בן: אוקי.
דוד: מי זה Burzum?
4. הייתה לכם הופעה אחת במאה שערים, איך אתם מנסים לשווק את עצמכם למגזר החרדי?
אלכס: משתדל להתמזמז עם ילדים דוסים בגן העצמאות.
בן: הבטחנו שנדבר על יום הדין, אבל הגיעו בעיקר אנשים מחיפה.
דוד: נמשיך לתמוך במאפיית בורקסים שלהם שם ליד.
5. סיפורי להקה מביכים שלא הייתם רוצים שיתפרסמו בראיון אך תגלו לי בכל זאת?
אלכס: הכרנו
בן: בבנק
דוד: הזרע.
6.מוזיקאי אחד, מת או חי, שהייתם רוצים לצרף ללהקה אבל הוא מחויב להתאים את עצמו לסגנון שלכם, למה אתם חושבים שזה לא יעבוד, ואיך הייתם מסתדרים איתו?
אלכס: דיוויד בוואי, כי הוא מת, לא נוגע בזה מאן.
בן: דיוויד ברוזה, כי זה מגעיל, מסלק אותו ממצדה.
דוד: דיוויד בקהאם, כי אין לי כוח לכדורגל, די כבר עם המשחק הזה.
7. *הכניסו כאן שאלה שהייתם רוצים להישאל, תרשמו מה היא ותוסיפו תשובות*
אלכס: מה הסביח הכי טוב בבגדד? נאור ציון
בן: מה הרעש שאתה הכי שונא? ארוניות אלומיניום
דוד: <מתנשף>
8. איזה פנים של Knees Please אתם חושבים שהציבור הישראלי לא מכיר, והייתם רוצים להציג לו יותר?
אלכס: רוב החומר החדש מאד רועש ואיטי שאפשר לחצות ת'כביש עם תרנגולת ולחזור ועדיין זה יהיה באמצע השיר.
בן: המוזיקה כרגע לא מתפשרת וכבדה יותר מחומוס ב-2 בבוקר.
דוד: הייתי רוצה שאנשים פחות יחשבו על מה שהולך סביב המוזיקה, אנחנו לא להקה שמנסה לייצר הייפ סתמי ולבוא בטוב לקהל.
אני רוצה שאנשים יפסיקו לדבר על זה שיש שני דוגמנים בלהקה.
ארצה שיראו את הצדדים המכוערים ביותר שלנו. יש הרבה.
אנחנו רוצים שתנסו לדבר על הכאב, שאנחנו מנסים כל כך נואשות, להזכיר לכם על קיומו.
הוא לא הולך לשום מקום. הוא תמיד יהיה איתנו. ככה זה.
9. מה ה-Dank Meme האהוב עליכם?
אלכס:
בן:
דוד:
10. בכל זאת, אנחנו בישראל, מה דעתכם על כל הפרשיה עם משה איבגי?
אלכס: אני חושב שכולם נראים מקסים הערב, ואני מאחל את כל ההצלחה שבעולם למתחרים.
בן: הטעם האהוב עלי בגלידה זה פיסטוק, כמו ביבי.
דוד: יאללה לך הביתה מוטי, שלום ותודה, אם תקרא לי מלמטה אני אקרא למשטרה.
11. ועם ביל קוסבי?
אלכס: פלופידי ביבידי בו רודיייי, יו סי.
בן: זיפטיזופטי, דו איי סמל פודינג רודייייייי?.
דוד: לא היתה לי טלוויזיה.
12. מה הן המילים האחרונות שהייתם רוצים להיות מפורסמים בזכותן לפני מותכם?
אלכס: בן טברסקי
בן: שאול לוריא
דוד: בנוריא שאולרסקי
*