שני נהרות של אש

רְשִׁימ֥וֹת־תֹּ֖הוּ | סיקור אלבום - Cult of Fire - Čtvrtá symfonie ohně

מאת: ירון שפונד

4-7-2017

Cult of Fire. הרכב שהוא בעצם תופעה מסקרנת במיוחד, בעלת ריבוד אומנותי ועומק בלתי נדלים, עד שממש קשה להחליט מהיכן להתחיל.

ובכן, "כת האש" הם בהחלט להקה מעניינת.

ההרכב הזה התחיל את דרכו בתור להקה המנגנת בלאק מטאל דיי סטנדרטי, תוך בידול מסוים מבחינת ההופעה הבימתית שלהם, אלא שבשלב מסויים (היכנשהו סביב האלבום הראשון) גיבש ההרכב קונספט לירי מאוד מעניין שהנוכחות שלו די נדירה אפילו במטאל, ואני כמובן מדבר על המיתולוגיה והתרבות ההינדית. תרבות עשירה זו משתרעת מבחינה היסטורית על טווח זמן של עד כעשרת אלפים שנה אחורה והיא מלאה בפולקלור ומיסטיקה שביכולתם לספק חומר לדיסקוגרפיה שלמה של להקת מטאל בלי ספק, ועוד ייאמר בעניין הזה ב"רשימות תהו" בהמשך.

בשנת 2013 יצא לאור אלבום האולפן המלא האחרון של הלהקה עד כה Ascetic Meditation of Death (בתרגום מהינדית). אלבום זה מהווה מעין השלמה לקודמו Triumvirate (ללהקה יש למעשה רק שני אלבומים באורך מלא) שעסק יותר במיסטיקה.

אחרי שני האלבומים הללו הוציאה הלהקה עוד שלושה Ep's, ושלנו הוא הראשון שבהם. פירוש שמו של ה-EP בצ'כית הוא "הסימפוניה הרביעית – אש" והוא מוקדש (לפחות בחלקו הראשון) למלחין הצ'כי הנודע בדז'יך סמטאנה (Bedřich Smetana). במבט ראשון נדמה כי שמו של האלבום מעט מוזר ופחות מתאים לתוכן שכן שתי הרצועות המרכיבות אותו אינן עוסקות באש כלל כי אם בשני נהרות הזורמים האחד בצ'כיה והשני בסלובקיה. מבחינה מוסיקלית נראה כי ה-EP קטן הכמות אך רב האיכות הזה מקפל בתוך שתי רצועותיו שתי גישות שונות לבלאק מטאל (עוד בהמשך).

הרצועה הראשונה מבוססת על הפואמה הידועה של סמאטנה בשם Vltva אשר לקוחה מהיצירה Má vlast (מולדתי). למי שזיהה אז כן, הדימיון איננו מקרי: זוהי המלודיה שעליה (למעשה על חלק ממנה) ביסס נפתלי הרץ אימבר את "התקווה". אגב, סירקולציה של מלודיה: ביצירה המקורית של סמטאנה מבוססת היצירה הנ"ל על שיר עם מולדבי... זכויות יוצרים לא היו עניין חזק במיוחד בעבר. הרצועה קרויה על שם נהר הואלטבה אשר עובר לאורך הרפובליקה הצ'כית תוך שהוא חוצה את העיר פראג.

רצועה זו בנויה מבחינה מוזיקלית בגישה היותר ותיקה של הבלאק מטאל ונחווית קצת (מבחינה תשתיתית על כל פנים) כמו עבודות הבלאק הנורווגי מתחילת שנות ה-90. כן, הריף המוביל מאוד מלודי יחסית, אך מרקם הסאונד של הגיטרות ותיפוף ה-Blast Beat הדומיננטי לכל אורך השיר נשען היטב על היסודות הקלאסיים של הבלאק. ניכר כי הלהקה עושה עבודה מצוינת בטרנספורמציה של הפואמה הקלאסית הזו אל המטאל. עיבודים מטאלים ליצירות קלאסיות הם לא דבר נדיר ולא חסרות דוגמאות. אלא שלרוב הן מגיעות מהצד היותר סימפוני ומלודי של היצירה המטאליסטית כאשר בבלאק מטאל זה קצת יותר נדיר ויותר מעניין כאשר זה קורה, אם יורשה לי. וכאן לחלוטין יש הטמעה מכובדת למדי של התכנים הקלאסיים הללו אל תוך הכלים של הבלאק.

הרצועה השניה נקראת Váh על שם הנהר בעל שם זה הזורם בסלובקיה (רמז לתקופת האחדות של צ'כוסלובקיה אולי? מי יודע...) ומגיש למאזין גישה אחרת לבלאק המטאל: יותר אטומספרי ויותר אֵפִּי. הרצועה נפתחת עם פכפוך מים המובל אל תוכה של מלודיה איטית וממנה נבנית המהירות והעוצמה של הרצועה עד תומה. השילוב של הטמפו המהיר בתיפוף והריף המאוד אווירתי ומלודי ועל כן גם איטי מטבעו מקנים את האפקט הנדרש ומעניקים חיים לתחושת הטבע של השיר. ממש כמו היינו שם אנחנו, ולמרגלותינו הנהר הזורם לאורך השדות והיערות הירוקים של מרכז אירופה. הרצועה הזו יותר מזכירה בלאק מטאל מודרני, שנדמה לעיתים שהוא פחות עסוק ביצירתה של אווירה אפלה ויותר בהשגת שיאים אפיים מתוך התבוננות כמעט סוגדת אל כוחו של הטבע.

עפ"י רוב אני מעדיף שלא לסקר הוצאות קצרות או בכלל עבודות המכילות פחות מחמישה שירים. זה בד"כ נראה לי קצר וחסר תוכן לרוב, כי למרות שבעיני Demo's וEP's  יכולים להיות מעניינים (כמו במקרה הנ"ל) התחושה היא שבד"כ יש מעט מדי תוכן לתת עליו את הדעת. ועם כל זאת, בחרתי לסקר את העבודה שלפנינו בגלל שהיא מצאה חן בעיני מבחינת הקונספט שלה המנסה, ומצליח בעיני, לשלב: את העבר, את הטבע ואת המוסיקה הקלאסית של צ'כוסלובקיה לתוך משהו מעניין – אם כי קצר מדי.

למרות שה-EP מעניין למדי הוא בעיקר מותיר טעם של עוד (טוב, רוב החומרים של ההרכב הם כאלו), ואישית הייתי שמח לקבל את ההתבוננות הזו כחלק ממשהו גדול יותר כמו אלבום מלא.

*

ירון שפונד,

יולי 2017