הבלאק המודרני של פולין

רְשִׁימ֥וֹת־תֹּ֖הוּ | Outre - Ghost Chants | ביקורת אלבום

מאת: ירון שפונד

3-1-2016

את Outre הכרתי כמעט במקרה. ההרכב הזה השתתף ב-Brutal Assault 2015 והם היו אמורים לנעול אותו בתור המופע האחרון. ביום המופע שלהם הם, כך מתברר, הם החליפו משבצות זמן עם Ne Obliviscaris בצהריים, ובזמן ששהיתי באחת מנקודות מכירת השתייה בפסטיבל, שמעתי לפתע בלאק מטאל מגיע מן הבמה השלישית. הסאונד מצא חן בעיני וניגשתי לראות מקרוב. כך למעשה, התוודעתי לראשונה ללהקה המעניינת הזאת מפולין.

Outre הם להקה חדשה, שחבריה צברו ניסיון בלהקות אחרות בסצנה הפולנית של המטאל, והשנה שחררו את האלבום הראשון שלהם לאחר שני דמואים קצרים. הם מנגנים בלאק מטאל מודרני כמו שאני אוהב להגדיר: מצד אחד יש פה את כל המאפיינים של בלאק מטאל ומצד שני משנים אותם עד ליצירת משהו חדש החורג מהגבולות הברורים של הז'אנר. השינוי נעשה בד בבד עם שילוב של אלמנטים נוספים מז'אנרים אחרים בכדי ליצור משהו היחודי להם. אישית, יש לי דעה די מנומקת בעניין פילוח סוגות המטאל להמון תתי סוגות רק בגלל מאפיין מסוים אחד, אבל אשאיר זאת זה לפעם אחרת.

האלבום "מזמורי רפאים" מחולק ל-7 "מזמורים-Chants " שונים (7 רצועות). בשמיעה מדוטקדקת יותר נראה כאילו יש באלבום שני חלקים בעצם:

החלק הראשון מהיר יותר והרבה יותר 'בלאק זועם', והחלק השני המתחי למעשה מהרצועה החמישית הוא יותר אוירתי, מהורהר ו-Doomy. הרצועה הראשונה באלבום מכינה את האוירה האפלולית עבור הקטעים העתידים לבוא, ומציגה את אחד המאפיינים היותר בולטים בבלאק של Outre  - קול הסולן, החורג מצווחות הבלאק האופייניות לז'אנר ויותר מזכיר שירת סלאדג' / הארדקור יחד עם גראולים. גם רצועות 3 ו-4 (כשלדעתי האישית 4 היא הרצועה הכי טובה באלבום) נשמעות כמו בלאק, אף כי מודרני ומקורי יותר. בארבעת הרצועות הראשונות מופיע עוד אלמנט מעניין שהלהקה משתמשת בו והוא יצירתה של מעיין צווחה מהגיטרה בעת שהמקצב מתחיל לעלות, דבר התורם לאוירה האפלולית. הבס אף הוא תורם את חלקו למעטפת הבלאקרית הכללית ונשמע היטב באלבום.

החלק השני של האלבום המתחיל כאמור מרצועה חמש, מזכיר להקה נוספת ואהובה עלי ממזרח אירופה, הלוא הם Negură Bunget  במיוחד מהתקופה האמצעית שלהם (לפני השינוי הגדול). הרצועה החמישית מורה על תחילת החלק היותר אוירתי וה-Doomy של האלבום: המקצב הכללי יורד והגיטרות נעשות הרבה יותר אוירתיות. יש פה יותר דגש על האופל והקור שמעבירה המוזיקה, וכאן למעשה מתחילים Outre  להגיע למחוזות הבלאק היותר... איך לומר זאת? "מקובל" (אם כי הרבה יותר איטי).

כשהצליל האחרון באלבום דומם סופית, המאזין נשאר עם חוויה טובה מאוד של בלאק משובח. החבר'ה יודעים מה הם עושים. האלבום הזה, יחד עם זה של שכניהם מ-Mgla שיצא השנה הינו בין ההפתעות הטובות שהיו השנה בבלאק מטאל. למרות הכל, עדיין לדעתי יש מקום לשיפור של מספר דברים, ואציין שלצערי החלק השני היה פחות חזק מן הראשון. אבל אני מניח שברגע שהלהקה תתגבש יותר, החומר יתחזק וצפויים לנו עוד אלבומי בלאק טובים מארץ החושך מזרח אירופאית הזו.

ציון סופי – 4.3/5.