קטיף דובדבנים אפל

רְשִׁימ֥וֹת־תֹּ֖הוּ | ראיון עם קארל סאנדרס מלהקת Nile

מאת: ירון שפונד

סייעו בהכנת הראיון:

גבריאלה ליצ'קו, נופר ברטשניידר-שטרצר, יוסי בן עוז

תרגום: נועה ארצי

08-8-17

תודה רבה לך קארל, על שהסכמת להשתתף בראיון זה.

1.      אז קודם כל רצינו לברך אותך על כך שבאת להופיע כאן בישראל. האמת היא שאני די סקרן בנוגע למחשבות ולתחושות העולות בך לקראת אירוע זה, בהינתן ההיסטוריה הקדומה העשירה של האזור הזה ולאור העניין הרב שיש לך בכל הנוגע להיסטוריה של העת הקדומה.

תודה רבה לך אדוני. אנו אסירי תודה על ההזדמנות שניתנה לנו לבקר בישראל :-) עוד מימי ילדותי המוקדמת אני מכיר את כל הסיפורים מהתנ"ך, כך שממש להיות במקומות בהם כל האירועים האלו התחוללו, זה מרתק.

2.      האם תוכל לספר לנו על היצירות המוזיקליות שהפכו אותך למוזיקאי והאדם שאתה היום? תוכל לשרטט מפה של היקום המוזיקלי שלך, במטאל ובכלל?

ובכן, כשהתחלתי לנגן, היו לנו רק את האגדות הקלאסיות מימיו המוקדמים של המטאל: Black-Sabbath, Led Zeppelin, Cream וכן הלאה. כך שאלו היו הדברים שניגנתי כשלמדתי לנגן על גיטרה, ע"י הקשבה לתקליטים האלה. ואז לאחר תקופה קצרה הופיעו גם Judas Priest, Iron Maiden, והלהקה האהובה עלי, ה-Scorpions. מאוד הושפעתי מסגנון הנגינה של Uli Roth על הגיטרה. ואז, לאחר שנים שבהן כבר הספקתי לנגן בלהקות, הצטרפו לעולם Metallica, Slayer וכל שאר להקות הת'ראש מטאל. זו הייתה חווייה פוקחת עיניים. להקות הדת' מטאל הראשונות – Carcass, Napalm Death, Morbid Angel, Suffocation, Immolation, Cannibal-Corpse, היו מאוד משפיעות מבחינת עיצוב הכיוון המוקדם של המוזיקה שלי.

3.      כיום נדמה שהרבה להקות מטאל נוקטות גישה הרבה יותר "טכנית" למוזיקה שלהם (Meshuggah, Born of Osiris, Ring of Saturn וכדומה) - מהי עמדתה של Nile באשר לנטייה עכשווית זו?

אני אוהב נגינה טכנית. אני בעצמי מקפיד להתאמן כמה שעות ביום, כל יום, על מיומנויות גיטרה. ועם כל זאת, אינני נהנה מזה שמקיאים אלי בחזרה אינסוף סולמות וארפג'יו המחופשים ל-"מוזיקה". באוזניי זה כבר לא נשמע כמו מוזיקה, כשאני מקשיב ללהקות שפשוט מנגנות כל סולם וארפג'יו שהם יודעים לנגן, הכי מהר שהטכניקה שלהם רק מאפשרת להם לנגן; אני הרי ממילא הקשבתי לשעות של זה מידיי שלי שהרי התאמנתי כל היום. לזה במשך שעות באימונים שאני עושה במשך כל היום. כשאני מקשיב למוזיקה, אני רוצה לשמוע קצת מוזיקה. יש בסופו רך מעט להקות נבחרות שיודעות לקחת את כל הטכניקה הזו ולעשות משהו מעניין מוזיקלית מכל זה. אני חושב שעם טכניקה בלבד, מאוד קל "לשרוף" את האוזניים של המאזינים שלנו. מעבר לגבול מסוים, זה פשוט כבר לא משפיע באותה העוצמה על המאזין. אני מעדיף להקשיב ללהקות המצליחות לאזן בין הברוטאליות למוזיקליות, באופן שניתן יהיה להקשיב לזה.

4.      ידוע כי אתם מגדירים את המוזיקה שלכם כ- "מטאל איטיפאלי[1]" – התוכל קצת לפרט בנוגע לזה?

פעם בימי שקדמו לעידן האינטרנט בתרבות המטאל המחתרתי, כולם היו מוסיפים איזשהו עלון או חומר פרסומי אחר כדי לקדם להקות שונות שעמן הם היו בקשר. המון להקות היו מנסות ליצור סביבן הייפ ייחודי, או להגדיר את תת הז'אנר שלהם תחת איזושהי קטגוריה. סלאם מטאל, גוֹר מטאל, מטאל שטני, מטאל ברוטאלי, ספיד מטאל, בלאק מטאל, גריינד מטאל, היו אינסוף ווריאציות שכאלו, והרבה פעמים הלהקות שהצליחו לתאר את עצמן בצורה הכי צבעונית, עם העטיפות הכי ערטילאיות, היו גם הלהקות שהצליחו ללכוד את מירב תשומת הלב. אז התחלנו להגדיר את עצמנו כלהקת מטאל אית'יפאלי, בעקבות המסורת המצרית הקדומה לבניית פסלי אלים עם זקפה בממדים מיתיים. לא בהכרח התייחסנו לכך ברצינות תהומית. כאילו, באמת. זה הרגיש לנו כמו דרך משעשעת לאומר "לכו תזדיינו", לכל 'ילדי הסצנה' שנטו לקפוץ על כל טרנד חדש, ולאליטיזם של כל הלהקות שלא חדלו מלפרסם את עצמן בימיה הקדומים של המחתרת. אך במשך הזמן המטאל האית'יפאלי די דבק בנו כהגדרה, ואנשים באמת הגדירו אותנו ככה. כשהגיע הזמן להוציא את האלבום החמישי שלנו, אמרנו לעצמנו שאנחנו חייבים כבר לכתוב שיר הנקרא "אית'יפאלי". כי כבר הגיע הזמן (צוחק). כך שכיום, בכל פעם שאני שומע אנשים שמגדירים אותנו כמטאל אית'יפאלי, זה גורם לי לחייך ולצחוק קצת. זה מעולם לא כיוון לקחת את עצמנו ברצינות יתירה מידי.

5.      יש לך פרויקט צד הנושא את שמך. מבחינה תמטית, אין הבדל רב בינו לבין Nile, אך מבחינה מוזיקלית, הוא ההיפך הכמעט גמור. האם מדובר בהרחבה של החזון שמאחורי Nile? או שמא מדובר ברעיון משלים? כמוזיקאי, כיצד שני הפקרוייקטים הללו מתחברים בתוכך כמוזיקאי והאם פרויקט צד זה, מאחר והוא נושא את שמך, משקף איזושהי גישה אישית יותר שיש לך כלפי המוזיקה?

האמת היא שהקמתי את הפרויקט הזה רק בגלל שהעברתי חלק לא קטן מחיי בסיבובי הופעות דת' מטאל. כך שכל יום במהלך סיבובי ההופעות, כשבכל יום היו 5-6 להקות דת' מטאל שהיו אמורות לעלות לבמה - זה הגיע למצב ששמעתי הרבה יותר מדי דת' מטאל. הייתי זקוק קצת לשקט ולשלווה. אלבומי ה-Saurian היו עבורי רק דרך נוספת לעשות מוזיקה, מבלי לשמוע דת' מטאל 24/7 (צוחק).

6.      תוכל להסביר את האסתטיקה שמאחורי פרויקט הסולו שלך ובכלל, על החזון האמנותי שלך?

ובכן זהו לרוב שילוב של אמביינט עם קטעים אקוסטיים ואקזוטיים, אבל זה עדיין אני (צוחק), כך שזה הולך להישמע אפל ולאבקרפטיאני, גם אם זה קצת יותר שקט ומדידטיבי. הוא נועד לגרום למחשבות שלך לנדוד ולשחרר את דמיון המאזין בזמן חווית ההאזנה.

7.      ידוע שאצל המון יוצרי אקסטרים מטאל, עשיית הדברים בעצמך בראשית הדרך עוזרת לך לעצב את הזהות שלך ומאפשרת לך לבטא את הכנות מוזיקלית הכה חיונית ליצירת חומרים טובים. עם זאת, ידוע גם שהדברים עלולים להשתנות בצורה דרמטית, ברגע שאתה מתפרסם והופך לשם דבר. כיצד זה השפיע עליך באופן אישי וכיצד זה השפיע על הלהקה? האם הפרסום הקשה עליך להתחבר לאותו המקום הכן שבלבך ולשפוך אותו החוצה כרגש נקי וטהור?

מה שעוד יותר הקשה על העניין הזה היה שנאלצתי לסבול מכך שכמה מחברי בלהקה לא הצליחו להתמודד בצורה רציונלית עם הפופולאריות הגוברת. לפתע אתה מגלה שיש לך כמה בחורים בלהקה שחושבים, מאמינים ומתנהגים כאילו שהם היחידים שבזכותם הלהקה הזו הצליחה. זה מקשה על העבודה המשותפת וגם המוזיקה נפגעת.

8.      המוזיקה שלכם אינטנסיבית אך בו זמנית היא גם מורכבת. יש הטוענים שהפירוטכניקה הטכנית לפעמים מעיבה על האינטנסיביות הקיימת במוזיקה הכתובה בפשטות, אך מקבלת ממד נוסף בעת הביצוע. אומר לך את דעתי הכנה - רוב להקות הדת' מטאל הטכני לא מצליחות לחדור ללבי, אך יש כמה שדווקא הצליחו. מהו לדעתך הסוד שמאחורי דת' מטאל טכני טוב ומשפיע?

הסוד הוא שפשוט צריך לכתוב כמה שירים אמתיים! (צוחק) קצת השקעה בשירים יכולה ליצור הבדל גדול באופן בו אנשים מתחברים למוזיקה.

9.      הייתי רוצה להחזיר אותך לימיך ב-Morriah. האם אתה יכול להצביע על איזושהי התנסות משמעותית שהותירה בך חותם כאמן מאותה התקופה? מעניין אותי בעיקר לשמוע על תקופת סיבובי ההופעות הקצרה שהייתה לך עם Morbid Angel, שהיו אז בראשית דרכם. באותם הימים נדמה היה כי הם מסורים יותר מבחינה אידאולוגית לכל התמות הקשורות בפולחן השטן ובתורת הנסתר הקדומה (לפחות בעינינו המעריצים). האם יצא לכם לדבר על הנושאים האלו, לפחות מבחינה אומנותית?

הייתי אומר שהמפגש שלי עם Morbid Angel במשך אותן השנים המכוננות והמוקדמות שלהם היווה נקודת מפנה חשובה עבורי מבחינה מוזיקלית. בזכותם נפתחתי ליקום שלם של אפשרויות מוזיקליות חדשות. בנוגע לעניינים האידיאולוגיים - ראיתי זאת יותר כבחירה אישית - אם החבר'ה האלה מצליחים לעשות את מה שהם עושים – אז לבטח לפי החוקים הבסיסיים של היקום, איש לא יאמר לי על מה מותר לי ועל מה אסור לי לכתוב :-)

10.  בנוגע לכתיבתך: מבחינה תרבותית, לכל התרבויות הקדומות הייתה תפיסה מאוד עשירה באשר לקיום, הן בפן הרוחני והן בפן הגשמי. אף על פי כן, במוזיקת המטאל ישנה נטייה חזקה לאמץ בעיקר את "הצד האפל". האם לדעתך המוזיקה והפן החזותי של Nile משקפת את הרבגוניות התרבותית הזו או שאתם נוטים יותר למעין בררנות תמטית אפלה ("קטיף דובדבנים אפל", אם יורשה לי להיות מעט חצוף)?

אני חושב שהגדרת זאת היטב. אנחנו אכן נוברים בהיסטוריה הקדומה בחיפוש אחר נושאים המתאימים לשירי דת' מטאל. אי אפשר לכתוב שיר דת' מטאל על כל דבר שכתוב בספרי ההיסטוריה.

11.  האם יש חוט שני המקשר בין כל מקורות ההשראה הכתובים שהשפיעו עליך? כלומר: חקר מצרים הקדומה, תרבויות עתיקות, ה.פ. לאבקרפט – איך כל אלו השתלבו בתהליך היצירה שלך?

הכול משתלב שם באיזושהי צורה. המוח שלי הוא כמו חור שחור, הבולע את כל העצמים ביקום אל תוך קריסה גרעינית הרסנית אחת גדולה.

12.  אני מניח שכילד שגדל בשנות ה-70, בתקופה שכל זה רק התחיל, הייתה לך הזדמנות לחזות במטאל בהתהוותו. איך קראו ללהקת המטאל הראשונה שלך ומיהו המוזיקאי שבסופו של דבר גרם לך לרצות לעשות מוזיקה?

ניגנתי בלהקת המטאל הראשונה שלי כשהייתי בתיכון. היינו שלושה אנשים בלהקה וקראו לנו “Blond Lebanese”. היינו אני ועוד 2 חברים לבנונים שלי, Louis Sijon ו-Peter Shaluly. בניגוד לאגדה הרווחת, לא חשבנו על השם הזה בזמן שעישנו ביחד חשיש... (צוחק) אני לא חושב שאני יכול לציין להקה מסוימת שבגללה החלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות בחיים. אני חושב שתמיד הייתה בי את ההבנה שנועדתי לעשות את זה, ושזה יקרה בדרך כזו או אחרת.

13.  אתה כיום בן 54. אני מבין שאתה גם אבא. יש לי תחושת בטן שהשאלה הבאה היא שאלה שמטרידה את כולנו: "האם אשאר מטאליסט לנצח?". היכן אתה רואה את עצמך נאמר, בעוד 5, 10 או 15 שנה מעכשיו? האם לדעתך תהייה לך מספיק אנרגיה כדי לנגן דת' מטאל קיצוני, נאמר, גם בעוד 10 שנה מעכשיו? או שמא לדעתך יש איזשהו גיל שבו אולי תשקול להוריד קצת את הקצב? איך המשפחה שלך מתייחסת לכל העניין הזה?

אני לא יודע מהו הגיל שבו אתה נחשב כזקן מדי. אני כבר עכשיו זקן יותר ממה שהייתי מצליח לקלוט כשהייתי בן 20. אני אסיר תודה על כך שאני עדיין זוכה לנגן מטאל. זהו הדבר האהוב עלי וזהו גם הדבר לו הקדשתי את חיי. אני מוכן להמשיך לעשות את זה כל עוד המעריצים שלנו מעריכים את מה שאנחנו עושים. אני יכול לאומר לך שכמוזיקאי מטאל, וגם כמישהו שמתאמן באומנויות לחימה: ככל שעוברות השנים, יש מחיר גבוה יותר לעיסוק במוזיקה קיצונית ובאומנויות לחימה. כשאתה בן 20 או 30, אתה יכול עוד לחזור לעצמך בקלות לאחר סיבוב הופעות או קרב התאבקות. אבל כשאתה בן 54, זה כבר לא כל כך קל. הכול ממשיך לכאוב להרבה יותר זמן ונדמה שזה מצריך כוח רצון רב יותר כדי לעשות את מה שבעבר הלך בקלות. התמיכה שאני מקבל מהמעריצים היא הדבר הגורם לי להמשיך. כשאתה עולה לבמה ומרגיש את האנרגיה שלהם, את ההתרגשות שלהם ואת אותה הרוח המנשבת בקהילת המטאל, אתה שוכח מכל החלקים שכואבים לך על בסיס יום יומי. כעת זה הזמן למטאל וכל שאר הדאגות נמצאות מיליון קילומטרים ממך :-).

14.  Nile הייתה אחת מבין מעט הלהקות שהתעמתו עם נושא הטרור האיסלמי שטורד את העולם בימינו. השירים Kafir ו-Call to Destruction הם דוגמא מצוינת לכך. מה גרם לך לרצות לגעת בנושאים אלו?

האבסורדיות שבהונאה העצמית של האנושות. במטאל מאוד נפוץ להכפיש את הנוצרים וללעוג להם, אך תחושת החשיבות העצמית ואידאולוגיה שהלכה שולל בצורה טרגית אינם נחלתם הבלעדית של חסידי ישו.

15.  כלהקה שאינה חוששת לכלול תכנים פוליטיים ברורים במוזיקה שהיא עושה: מה אתם חושבים על דעא"ש ועל כל המתרחש כיום במזרח התיכון? האם לדעתכם המטאל צריך לשחק תפקיד חשוב יותר במאבק נגד מעשי זוועה, שפיכת דמים, הרס אתרים היסטוריים וכדומה, בדיוק כפי שלהקות הת'ראש מטאל באמצע שנות ה-80 עשו, בביקורת הנוקבת שהביעו בשיריהם נגד ממשל ארה"ב, נגד מלחמות וזוועות אנושיות?

נהה. אני חושב שבסופו של דבר המטאל צריך להתמקד בערך הבידורי וזה עדיף כשלא משתמשים בו כבסבון להעלאת המודעות החברתית. זה בסדר כשזה נעשה במידה, מפעם לפעם, אבל כשלהקות שוכחות את תכליתן האמתית בתכנית הגדולה הזו, זה עלול להיגמר במוזיקה מאוד לא מהנה.

16.  שאלה קצת מוזרה לסיכום: אם הייתי מבקש ממך לבחור דמות שהיית רוצה שתשתתף ביצירת האלבום הבא של Nile, כזו שהייתה יכולה לתרום איזשהו מגע ייחודי שייקח את היצירה למקום אחר לגמרי – במי היית בוחר? תחשוב מחוץ לקופסא: מוזיקה, סרטים, אומנות, מדע – הכול.

(צוחק) הייתי בוחר בניל דה-גראס טייסון. הבחור גאון. והוא גם מתאבק. כך שאנחנו יכולים גם ליהנות מקרבות היאבקות בין ההקלטות :-).

תודה רבה לך על הראיון האדיב שהענקת.

Reshimot-Tohu | רְשִׁימ֥וֹת־תֹּ֖הוּ

Underground Culture – Metal - Thought

[1] המונח הלועזי: Ithyphallic  משמעו Erected Phallus (איבר זכרי מוזקף) ביוונית עתיקה.