מנגינות של דם קלטי
מנגינות של דם קלטי
רְשִׁימ֥וֹת־תֹּ֖הוּ | Cruachan – Blood for the Blood God | ביקורת אלבום
מאת: ירון שפונד
18-11-2015
לדעתי לכל ז'אנר יש להקת דגל. להקה כזו שהיא הדבר הראשון שעולה לך בראש ברגע שמבקשים ממך דוגמא לאומן מאותו תחום. יש הרבה ויכוחים בין חובבי מטאל על להקות דגל בסוגים השונים של הז'אנר (כמו למשל בדת' מטאל – Death, cannibal corpse או אולי Morbid-Angel), אבל אפשר להגיד דבר אחד די בטוח:
קרואחן הם להקת הדגל של הפולק מטאל הקלטי, אותו תת סגנון של פולק מטאל שהחליט לנטוש את ערבות סקנדינביה הקפואות ולעבור לאי האמרלד דרומה משם – אירלנד. עם המסורת המוזיקלית ארוכת השנים של המדינה הירוקה.
האלבום Blood for the Blood God הוא האלבום השביעי של Cruachan והשני בטרילוגיית הדם שלהם שהתחילה באלבום Blood on the Black Rob ששוחרר ב-2011, ומציג חזרה יותר לחומר הראשוני של הלהקה שהיה בלאק מטאל מעורבב במוזיקה אירית מסורתית (אם כי באיכות הקלטה של בית שימוש בפאב בדבלין), לפני שלקחו כיוון יותר "פולקי" ופחות כבד באלבומים שלאחר מכן.
Cruachan – Blood for the Blood God
האלבום נפתח בקטע אינסטרומטלי שמוביל אל השיר הראשון הנושא את שם האלבום ומספר על פולחני הדמים שהיו נהוגים בתקופות העתיקות באירלנד (או 'גאל' כמו שהיתה קרויה אז). השיר הוא דוגמא מצויינת למוזיקה העכשוית של קרואחן וזה נמשך גם לתוך השיר השלישי אשר מספר על חזרתם של הפיר בולאג – אותם תושבים שנטשו את האי וחזרו אליו לאחר מספר שנות נדודים באיזור יוון ואירופה – לקצב מוזיקה אירית שמחה שמהר מאוד משתלבת עם גיטרות מנסרות ותיפוף זועם של בלאק. כאן אני חייב לציין את היכולת המצויינת של קרואחן על פני להקות פולק אחרות שלא לאבד מן הכבדות כאשר מנסים לשלב את האלמנטים של המוזיקה העממית.
כמובן שאלי הפולק היותר שמח דורשים גם הם את מנת הדם שלהם ומקבלים אותה ב-The Marching Song of Fiach Mac Hugh אשר נותן טאץ' מטאלי לשיר העם המסורתי Follow Me Up To Carlowהמתאר את נצחונם של האירים על הבריטים בקרב מהלך מרד דסמונד השני במאה ה-16. השיר עצמו הוא פולק מטאל טהור – שמח וקופצני ובעצם מהווה גם את השיר השמח שקרואחן נוהגים לשים בכל אלבום, אבל השמחה מהר מאוד מתחלפת לכעס קלטי טהור בשיר Prophecyשהוא השיר הכבד ביותר באלבום ובעצם בלאק מטאל מלודי יותר מפולק.
אחרי אתנחתא מוזיקלית קלה בשם Gae Bolga מגיעה מלכת הים מקנהווט (קונמרה), בלדה חביבה ויותר פולקית על גרייס או'מיילי – שודדת ים אירית ששלטה על חופי אירלנד ונאבקה בשלטון הבריטי. השיר הבא Born For War המספר על עלייתו של המלך באירן בורו היוצא למלחמות נגד הפולשים הויקינגים, הוא חזרה לקו הכבד יותר של הלהקה ומתחבר עם שני שירי הסיום של האלבום שהם בעצם שני חלקים ליצירה כבדה בשם Perversion, Corruption and Sanctity שנגמרת בקטע אינסטרומנטלי זועם ובועט עד סופו ויוצא כנגד העוולות והרוע בעולם בשם הדת.
האלבום לדעתי מצעיד את קרואחן לשלב הרבה יותר כבד ומהיר בסגנון שלהם, עם כמובן מבנה אלבום קרואחני טיפוסי – בלאדות ,קאברים לשירי עם וקטעים אינסטרומנטליים יותר ההשזורים בין שירי המטאל הקלטי הכועס מדבלין.
לדעתי, לא יהיה מופרז להגיד גם שזה אולי האלבום הטוב ביותר שלהם מאז שהלהקה נוסדה ואם הקו האיכותי אמור להמשך, הדיסק הבא שלהם צריך להיות מאסטרפיס רציני.
בסולם שלי: 5 / 5
