לב שחור הוא לב שלם...Black, Black Heart (עברית)

רְשִׁימ֥וֹת־תֹּ֖הוּ | BlackHearts - חלק א': הראיון

מאת: נועה ארצי

8-11-16

בלאק מטאל בעין הסערה

אין אדם בעולם אשר יכול להישאר אדיש בפני הבלאק מטאל. הרבה פעמים אחת מבין שלל פניו האפלות של הז'אנר מרתיעה אותך אנושות, או שבכלל כל המכלול השחור הזה גורם לך לנוס על נפשך. אבל ישנם גם מקרים בהם כבדרך הכישוף, אתה הולך מהופנט היישר אל זרועותיו הכה אפלות אך נהדרות. מאותו הרגע יכולות לחלוף השנים ונסיבות חייך עשויות להשתנות מן הקצה אל הקצה, אבל בכל פעם שמישהו שם את Anthems To The Welkin At Dusk של Emperor, אתה לא יכול שלא לחוש את אותה הצמרמורת, בדיוק כמו בפעם הראשונה שהצלילים הללו שבו את לבך. אם טרם לא נסת על נפשך או שותקת מחמת הצמרמורות, אז או שלרוע מזלך נולדת ללא נשמה, או שבמקרה הסביר יותר לא הצלחת להפנים עד הסוף את כל העסק הזה שנקרא בלאק מטאל. כי כמו שאני רואה את הדברים, בלאק מטאל זה משהו שלא יכול לחלוף על פניך מבלי להשפיע.

ואכן, שלל הקסם והפחד שהז'אנר יצר סביבו לאורך השנים צומח בדיוק מאותו המקום. כשמשהו מצליח לגעת במקום כל כך עמוק שבתוכך, נשמתך מתעוררת ודוחקת אותך לעשות כמצוותה בכל מחיר.

כל דבר יכול לגעת בנשמתך, אך אם אותו הדבר מזדמן במקרה להיות בלאק מאטל, אז אתה בחברה טובה עם שאר הלבבות השחורים שבכל קצוות תבל, כי לב שחור הוא לב שלם. בסרט "הלבבות השחורים" (Blackhearts) עוקב כריסטיאן פאלץ' אחר 3 לבבות שחורים מ-3 קצוות שונים בעולם אשר מוכנים לקחת סיכונים אדירים בחייהם רק כדי לספק את רחשי ליבם. הסרט עוקב אחר השלושה בעודם אורזים את כלי הנגינה שלהם ועושים את דרכם הרחק אל הצפון, בכוונה לחשוף את אומנותם למחתרת המקומית, בדיוק כפי שאבותיהם הרוחניים מעולם המוזיקה עשו בשנות ה-90 המוקדמות.

אכן סכנות גדולות ומגוונות אורבות לשלושת הגיבורים שלנו בדרכם להגשים את חלום חייהם.

סינה מאיראן סיכן את חייו בכך שהפר את חוקי מדינתו כדי להפיץ את המוזיקה שהקליט עם פרויקט היחיד שלו From The Vastlands ("מארצות המרחבים") בעודו חי באיראן. אבל אז הוא ניצב בפני דילמה קשה אף יותר כשפסטיבל מוזיקה נורווגי מזמין אותו להופיע שם עם להקתו. החשיפה לה יזכה במסגרת הפסטיבל עלולה לשים את חייו ואת חיי משפחתו בסכנה ולמנוע את חזרתו לארץ מולדתו.

קאיאדס הוא חבר פרלמנט יווני, שם הוא מייצג את מפלגת השחר הזהוב מהימין הקיצוני. בלילות הוא שר ומנגן באס בלהקת Naer Mataron, אשר עם השנים הפכה לשם דבר במחתרת הבלאק העולמית. לו וללהקתו קשר רגשי עמוק לנורבגיה ולהיסטוריה הנורבגית דרך אהבתם העמוקה לבלאק מטאל. להקתו מוזמנת לנגן בפסטיבל בלאק מטאל בנורבגיה, אך ברגע שהחדשות המשמחות מגיעות לידיו, הוא נכנס למאסר בחשד למעורבות בארגון פשע. אם אכן יורשע, הוא עומד בפני עונש מאסר של 20 שנה בכלא.

בתור מישהי שעוקבת אחר הלהקה מזה כמה שנים ובתור מעריצה לא קטנה של סצנת הבלאק היוונית, חלקו של קאיאדס בכל הסיפור הזה הכי מסקרן אותי. אני בהחלט מחכה בקוצר רוח לקבל הצצה אל מאחורי הקלעים של Naer Mataron ויותר מזאת אל מקום העבודה המרתק והבלתי רגיל של סולנה.

ובכלל, אני חושבת שהייתי נהנית לנהל שיחה ארוכה עם הבחור הזה על הפוליטיקה ביוון והקשר, אם בכלל קיים שבין עמדתו הפוליטית לבין המוזיקה שהוא יוצר עם להקתו. הייתי רוצה לשמוע איך הם עברו את המשבר הכלכלי אשר החל לפני כמה שנים ביוון ועל העזרה שמפלגת השחר הזהוב הושיטה לאזרחים דרך איסוף תרומות, אך יותר מכול מסקרן אותי לשמוע כיצד, על אף כל הקשיים הכלכליים יוון עדיין מצליחה להוות מצע גידול כל כך פורה לאומנות באמת יוצאת מן הכלל.

אחרון חביב הוא בחור בשם הקטור, שטניסט מושבע וסולן בלהקת הבלאק מטאל הקולומביאנית Luciferian. דרכו הרוחנית ועיסוקיו הבלתי רגילים אינם מזכים אותו בכבוד רב, בלשון ההמעטה, מצד הרוב הקתולי המתגורר בשכונתו.

כשהקטור מבין שעומדים בפניו מספר קשיים בהשגת הוויזה הנחוצה בכדי להופיע עם להקתו בפסטיבל בנורבגיה, הוא שואל לעצת מורו הרוחני, הריהו "הכומר השחור" מעיר מולדתו פרירה שבקולומביה. הם מחליטים לארגן טקס פולחן, שבמהלכו ימכור הקטור את נשמתו לשטן בכדי להבטיח את קבלת הוויזה שבלעדיה לא יוכל להגשים את חלומו הגדול. האם העסקה הבלתי שגרתית הזו תביא את הקטור ואת להקתו אל מחוז חפצו?

היה לי את הכבוד לדבר עם סינה ועם כריסטיאן פאלץ' דרך המייל. ניצלתי את ההזדמנות המיוחדת כדי לשאול אותם כמה שאלות על הסרט וגם כמה שאלות כלליות בכל הנוגע בבלאק מטאל. דיברנו על סצנת הבלאק בנורווגיה, על ההיסטוריה והזהות האיראנית ועל האלבום ששינה את חייו של סינה, אשר באופן מפתיע היה גם אחד הדברים שהשפיעו לא מעט על חיי, ושהשפעתו ניכרת באופן מובהק באלבום הבכורה של להקתו.

אז מבלי להכביר במילים, הנה מה שהיה להם לאומר:

סינה ווינטר – הקול מארצות המרחבים

1.      שלום סינה, איך לעזאזל נודע לך על קיומו של הבלאק מטאל במדינה כל כך מבודדת כמו איראן?

(צוחק) רגע, ממתי איראן נחשבת למדינה מבודדת? יש לנו את החברים שלנו, נכון? בכל אופן, אני מדבר כאן כמוזיקאי ולא כפוליטיקאי, את יודעת. זה סיפור ארוך אבל בשורה התחתונה אני יכול לאומר שגדלתי במשפחה בה הוריי האזינו למוזיקת רוק כך שמוזיקת הרוק הייתה מוכרת לי. מאוחר יותר בגיל העשרה התחלתי לאהוב גם מטאל אבל זה קרה לפני מעל 15 שנה. באותם הימים אהבתי דת' ות'ראש מטאל. ואז הכרתי חבר שגר באותה התקופה באוסטריה וכשהוא הגיע לחופשה באיראן, הוא הביא לי עותק של האלבום Filosofem של Burzum...! וזאת הייתה, את יודעת, גם הפעם הראשונה שהכול אצלי השתנה!

בטח שאני יודעת, זהו גם בדיוק אותו האלבום ששינה את חיי ושנתן לי את הדחיפה האחרונה לה הייתי זקוקה כדי להתחיל לכתוב, להקליט ובגדול לחיות ולנשום בלאק מטאל! בצירוף מקרים גמור, בדיוק גם סקרתי את האלבום במסגרת המגזין לפני כמה חודשים.

2.      אני יודעת שההחלטה להתחיל ליצור ולהקליט מוזיקה בעודך גר באיראן הייתה קשה ומסוכנת. מה גרם לך בסופו של דבר ללכת על זה? מה היה הדבר שנתן לך את אותה הדחיפה האחרונה אל תוך עולם הבלאק מטאל?

אני רק רוצה לאומר שהמדיניות של איראן באמת מסובכת כשזה מגיע למוזיקת מטאל. העניין הוא שאם אתה מנגן או מקליט מוזיקת מטאל רק בשביל עצמך מבלי לנסות ולהפיץ, לשחרר או להופיע עם המוזיקה שלך, אז הדבר אינו מהווה בעיה (או שהוא לפחות לא אמור! אבל במקרים מסוימים לצערי זה היה בעייתי). מאחר ואין חוק ברור בנוגע למוזיקת מטאל, אז זה ממש הופך את העניין למבלבל כשאתה מנסה להבין היכן הקווים האדומים...ובכן אני זוכר את הפעם הראשונה שהקשבתי ל-Filosofem של Burzum וזה הרגיש לי כל כך מוזר (האווירה הייתה כל כך אפלה, מעורפלת ומסתורית עבורי ואני זוכר שהקשבתי לאלבום 5 פעמים ברצף), אבל באותו הזמן זה מילא אותי בהמון רגשות טובים וחדשים, משהו שאני לא יודע איך לתאר...זה היה רגע קסום עבורי...אכן זאת הייתה המוזיקה שהרגשתי קרבה רגשית הכי גדולה כלפיה ומשם התחלתי לגלות עוד ועוד דברים על הבלאק מטאל. במשך שנים רבות זה היה החלום שלי להתחיל לנגן מוזיקת מטאל, אבל אז הגעתי למסקנה שזהו סוג המוזיקה שלי ושזה מה שאני רוצה לעשות...ואז התחלתי לנגן בגיטרה. הקמתי את הלהקה הראשונה שלי ב-2003 ואחר כך פרויקט אחר שאחריו בסופו של דבר הגיע הפרויקט הנוכחי שלי, From The Vastlands ("מארצות המרחב").

3.      מהם מקורות ההשראה למוזיקה שלך? אילו להקות, אם בכלל, השפיעו על המוזיקה שלך? איך הייתה לך גישה לחומרים של הלהקות הללו? אילו דברים נוספים היוו מקור השראה למוזיקה שלך?

ובכן ישנן המון להקות שהשפיעו עלי. לשם הדוגמה אני יכול למנות ביניהן את דארקת'רון, גורגורות', מייהם, אימורטל, אנסלייבד, אמפרור...את יודעת, באופן כללי אני מדבר על כל הוצאות האולדסקול הנורבגיות משנות ה-90 המוקדמות! אבל גם ללא ספק להקות כמו מארדוק, דארק פיונרל, אנת'רונד, בלנוס (Belenos), בהמות'...לא היה קל להשיג את האלבומים הללו באותו הזמן. את יודעת, לא היה לנו אינטרנט, חנויות תקליטים או תקליטורים...כל מה שיכולתי למצוא זה עותקים על קלטות שהביאו עמם אנשים שהגיעו מארצות אחרות. ומאחר וגם לא היו הרבה מטאליסטים אז, את יכולה לדמיין עד כמה קשה היה למצוא את כל זה...

4.      אני מבינה שהצלחת לשחרר אלבום דרך לייבל אוקראיני. איך הצלחת לעשות את כל ההקלטות וההפצה תחת עיני המשטר האיראני המחמיר?

ובכן כפי שכבר אמרתי, כבר הספקתי לשחרר מספר אלבומים של הלהקות הקודמות שלי. אבל כשזה מגיע להקלטות אני רק אומר שזה לא היה קל, את יודעת. לא היה לנו אולפן הקלטות ייעודי למטאל (רק כמה חדרי חזרות מחתרתיים) והייתי צריך לעשות את הכול בביתי. והייתי צריך לשמור את הכול בסוד כאילו זה משהו ממש אישי, את יודעת, רק כדי לא להסתבך. הרגשתי שעדיף לא ליידע אנשים אחרים על מה שאני עושה וכאלה. את יכולה לתאר לעצמך כמה קשה היה לגרום לכל הדברים האלו לקרות מבלי לקבל שום עזרה ובלי שום גישה לאמצעים בסיסיים הנחוצים להקלטת האלבום.

ואז אחרי כל זה, כשהאלבום שלי היה כבר מוכן, הצעד הבא היה לשחרר אותו. הייתי צריך ליצור קשר עם לייבלים ואת יודעת, חיבור האינטרנט היה איטי וכמה מהאתרים נחסמו על ידי השלטון, והייתי צריך להיות מאוד זהיר עם המיילים שלי (חשבון המשתמש דרכו התכתבתי) ועם עוד הרבה דברים אחרים...את יודעת, זה היה גם די מסוכן.

5.      איך מצאת את האנשים באיראן ובאוקראינה שעזרו לך לגרום לכל זה לקרות?

ובכן באותה התקופה באיראן כשהקמתי את הלהקה הראשונה שלי, עבדתי רק עם הבן דוד שלי ואנחנו היינו מודעים לקיומן של רק עוד 2-3 להקות אחרות שהחלו את פעילותן בערך באותו הזמן (כיום הן אינן פעילות יותר, ככל שהדבר ידוע לי) אבל אנחנו לא היינו בקשר. אז התחלתי ליצור קשר עם לייבלים מחו"ל בחיפוש אחר מישהו שישחרר את האלבום שלי באופן רשמי, ולפני שהספקתי להוציא את האלבום הראשון של From The Vastland דרך החברה האוקראינית, כבר הספקתי באותן השנים להוציא את כל האלבומים של הלהקות הקודמות שלי דרך כל מיני לייבלים מכל מיני ארצות בעולם. אז הייתי כבר בקשר עם לייבלים והם הכירו אותי ואת הפרויקט, את יודעת.

6.      איך עלה בדעתך הרעיון לנסוע לנורבגיה? מה גרם לך לקבל את ההחלטה הסופית לעשות זאת, על אף כל ההשלכות האפשריות?

ובכן, את יודעת שאני מוזיקאי שעושה בלאק מטאל. בלאק מטאל זו התשוקה שלי וכולנו הרי מכירים את הקשר שבין נורבגיה לבלאק מטאל. נורבגיה היא כמו גן עדן עבור מוזיקאי שעושה בלאק מטאל. אז היה לי את החלום הזה להגיע לנורבגיה כבר הרבה שנים, לזכות בהזדמנות לעבוד במסגרת הסצנה או רק לשם ביקור. אז כשניתנה לי ההזדמנות לא חשבתי על זה פעמיים, לא היה ספק בנוגע לכך שרק רציתי שזה יקרה.

7.      איך נוצר הקשר בינך לבין האנשים בנורבגיה?

כששחררתי את אחד האלבומים שלי ב-2007 קיבלתי הצעה מלייבל בנורבגיה לשחרר את האלבום על תקליט כאן בנורבגיה. אז זאת הייתה הפעם הראשונה שבאמת נוצר קשר ביני לבין מישהו מהסצנה הנורבגית וזה למעשה התחיל את כל מה שקרה אחר כך.

8.      איך המשפחה והאנשים הקרובים אליך הגיבו לכל זה? האם מישהו אחר במשפחה הכיר את תשוקתך הסודית והאסורה ועל תכניותיך כמוזיקאי?

משפחתי וחבריי הקרובים תמיד תמכו בי, באמת. כפי שכבר אמרתי הוריי אוהבים מוזיקת רוק והם תמיד תמכו בי בכל הנוגע לזה, מהרגע הראשון ועד עכשיו. הדבר הראשון שהם תמיד שואלים אותי לגביו בכל פעם שאנחנו מדברים זה איך הולך לי עם המוזיקה שלי וכאלה. אז זה לא היה סוד ביני לבינם אבל כמובן שלא סיפרתי על תכניותיי לכל אחד. הייתי מאוד זהיר בנוגע לזה.

9.      האם יצא לך לחזור לאיראן אחרי שנסעת להופיע בפסטיבל אינפרנו בנורבגיה?

כן, הייתי חייב לחזור בגלל שהייתה לי ויזה רק לשבועיים ומן הסתם לא רציתי להישאר כאן באופן בלתי חוקי, את יודעת.

10.  אם לא חזרת לאיראן מאז אותו היום, האם אתה מרגיש שיש משהו שנותר מאחוריך בארץ מולדתך שתמיד תתגעגע אליו?

ובכן בינואר 2014 הצלחתי לחזור שוב לנורבגיה אבל מאז לא חזרתי לאיראן. הדבר לו אני הכי מתגעגע הוא משפחתי וחבריי, את יודעת. וכמובן שאני גם מתגעגע לארץ מולדתי איראן...אני מרגיש כאילו יש חלק בי שנשאר מאחורי, אם את מבינה מה אני אומר. השורשים שלי נמצאים שם.

11.  לא היית מודאג מהאפשרות שהופעתך בפסטיבל אינפרנו בנורבגיה והשתתפותך בסרט זה עלולים לגרום לרשויות לצאת כנגד משפחתך? כיצד התמודדת עם זה?

כן, הייתי מאוד מודאג מהאפשרות הזאת. אלו היו זמנים באמת מלחיצים, את יודעת, בגלל שידעתי שאם הם יגלו על הופעתי בפסטיבל ובסרט, זה עלול להכניס אותי ואת משפחתי לצרות. היו כמה מקרים בהם להקה יצאה רק כדי להופיע במדינה אחרת ואז כשהם חזרו לאיראן הם נכנסו לצרות. זה תמיד מבלבל כשאתה לא יודע היכן הקווים האדומים, כפי שאמרתי. אבל את יודעת, לא רציתי לפספס את ההזדמנות להגשים את אחד החלומות הגדולים ביותר בחיי והוא לנגן את המוזיקה שלי על הבמה, בהופעה אמתית בפסטיבל גדול כמו אינפרנו, לצד אומני בלאק מטאל נורבגיים מפורסמים. אז לא היה ספק לגבי זה וגם משפחתי עודדה אותי לעשות זאת.

12.  שמתי לב שהמוזיקה שלך סובבת סביב ההיסטוריה והמיתולוגיה של פרס הקדומה. האם אתה רואה בנושאים אלו חלק מזהותך? האם היית רוצה לחזות בתחיית תפארתה הקדומה של ארצך?

אני רואה עצמי כאיראני (פרסי). זה כל מה שיש לי לאומר. אני חושב שזהו החלק הכי חשוב בזהות שלי. ייתכן שאני נראה או חושב בצורה קצת שונה מרוב האנשים בארצי אבל את יודעת, אני עדיין בא מהארץ הזאת. נולדתי שם והרקע שלי מגיע מאיראן. איראן מלאה בקבוצות אתניות שונות: יש לנו כורדים, טורקים, טלישים, לורים ועוד, אבל כולם אירניים. זוהי הזהות שלהם, את יודעת...אני מתכוון לארץ, לאנשים, לתרבות, לציוויליזציה ולזהות, כל אלו שזורים יחדיו, את יודעת.

כריסטיאן פאלץ' – האיש שמאחורי הסרט

1.      שלום כריסטיאן, האם תוכל לספר לנו קצת על הסרט?

"הלבבות השחורים" הוא סרט תיעודי באורך מלא העוסק בבלאק מטאל מנקודת מבט עכשווית. הוא לא נועד לעסוק בהיסטוריה של הז'אנר או להיות סרט תיעודי על המוזיקה כשלעצמו. במקום זאת הוא עוקב אחר אנשים שונים ממקומות שונים בעולם ונותן הצצה אל תוך ראשם של חובבי בלאק מטאל אשר הלכו בעקבות תשוקתם לז'אנר חרף כל הסכנות אשר נקרו בדרכם. האנשים שתפגשו בסרט מאוד שונים זה מזה ומגיעים מרקעים דתיים, פוליטיים ותרבותיים שונים. עם זאת לשלושתם דבר אחד משותף והוא חלומם לנגן בהופעה חיה עם להקתם בנורבגיה. אחת הסקירות הגדירה את הסרט כ-"קצת מורבידי אך מצחיק באופן מפתיע". אני חושב שמילים אלו מגדירות אותו בצורה לא רעה.

2.      מהו הדבר ההופך את הסרט הזה לכל כך מיוחד בעולם הקולנוע של היום המוצף בסרטים תיעודיים העוסקים בבלאק מטאל?

נקודת המוצא של הסרט הזה ומה שאני מאמין שהצלחנו להשיג כאן זה שהצלחנו ליצור סרט תיעודי בנושא אשר פונה אל קהל רחב של צופים. לא יצרנו את הסרט הזה רק למען חובבי הז'אנר. רצינו שסרט זה יורכב מסיפורים אישיים על רקע הבלאק מטאל, אך להתמקד יותר בנושאים אוניברסליים כמו חלומות, תשוקות, רוחניות, אשליות, קשיים ועוד. בזמנו רצינו לקחת את הקהל למקומות שלא ראו מעודם כמו חדרוניה הפנימיים של מפלגת "השחר הזהוב", טקסי פולחן שטניים בקולומביה, מחתרת הבלאק מטאל האיראנית וכמובן מבט על איך באמת נראית אוכלוסיית הבלאק מטאל בנורבגיה. איננו עושים שימוש בשיטות ראיון מסורתיות. במקום זאת בסרטנו אנו עוקבים עם המצלמה אחר גיבורינו בזמן שסיפורם האישי מתפתח. וכן, יש בסרט גם כמה רגעים מצחיקים –משהו שלא תמיד רואים בסרטים תיעודיים העוסקים בבלאק מטאל.

3.      מה נתן לך את הרעיון לעשות סרט כזה העוסק סביב אותם "לבבות שחורים"?

אני באמת חשבתי שהגיע הזמן שמישהו יעשה סרט על בלאק מטאל שאינו עוסק בהכרח במה שקרה בשנות ה-90 המוקדמות או שאינו בהכרח מתמקד במיתולוגיה של אז המהווה חלק גדול מהז'אנר. כפי שאתם יודעים, סצנת הבלאק מטאל הנורבגית והעולמית מורכבת מהמון אנשים ואישיויות מעניינות. נקודת המבט ברוב הסרטים התיעודיים העוסקים בבלאק מטאל אינה מתמקדת במעריצים השרופים ובהשפעה האמתית שיש לז'אנר על חייהם של אנשים ברחבי העולם. וכפי שכבר אמרתי, רוב הסרטים נעשים על ידי חובבי הז'אנר למען חובבי הז'אנר. עם "הלבבות השחורים" זהו לא בהכרח המצב.

4.      מדוע בחרת לכנות את סרטך ולמיטב הבנתי גם את גיבוריו בשם "הלבבות השחורים" (Blackhearts)?

הסרט עוסק בחלומות ובתשוקה עזה כלפי הבלאק מטאל, כך שחשבתי שהשם הזה הולם והגיוני. השם גם יוצר אסוציאציה לאלבום הבוטלג הידוע לשמצה "Dawn of the Black Hearts" של מייהם.

5.      מהו הקשר שלך לבלאק מטאל? האם אתה מחובבי הז'אנר?

מעצם היותי נורבגי חובב רוק ומטאל שגדל בשנות ה-90, היה לי קשר די חזק לבלאק מטאל כז'אנר מוזיקלי ולכל המיתוסים שסבבו אותו. עקבתי מרחוק אחר הפיכת הבלאק מטאל ממשהו מפחיד ופרובוקטיבי אל משהו שהוא חלק חשוב מהמורשת התרבותית המשותפת שלנו. הבלאק מטאל כיום בנורבגיה כבר איננו אותו הדבר המפחיד והפרובוקטיבי שהיה בימים עברו וזהו עוד משהו ששמנו עליו את הדגש בסרט שלנו. רצינו להבליט את הניגודיות הזאת. וכן, אני אוהב בלאק מטאל, אבל לא כמו כל האנשים שאתם תפגשו בסרט. אני גם מקשיב לכל מיני סוגים של מוזיקה הקשורים לרוק ולמטאל, אבל העניין שלי כלפי הבלאק מטאל וכלפי כל התופעות הסובבות אותו תמיד ליווה אותי.

6.      כיצד התוודית לראשונה לבלאק מטאל?

כמו כל האנשים בני גילי, התוודיתי כלפי זה לראשונה דרך כל העניין התקשורתי שנוצר סביב אנשים מסוימים שניגנו בכל מיני להקות נורבגיות. זה היה הדבר שישר לכד את תשומת ליבי ומיד התחלתי להקשיב לכמה מהלהקות. אין ספק שהתאהבתי במה ששמעתי, אבל זה לא שינה את העדפותיי המוזיקליות אלא יותר תיבל את אוסף התקליטים שלי. כשהגעתי לגיל 18 יכולתי סוף סוף ללכת להופעות בלאק מטאל ואני זוכר את הפעם הראשונה שראיתי את מייהם בהופעה חיה בסוף השבוע של יום ההולדת ה-18 שלי. זו הייתה חוויה שאזכור במשך כל שארית חיי. לראות הופעה חיה של להקה שנותנת כזאת הופעה על הבמה הייתה חוויה אחרת לגמרי מזו שבסתם להקשיב לאלבומים מפעם לפעם. אני יכול לאומר בוודאות שהעניין האישי שלי במוזיקה התחזק לאחר שצפיתי בהופעה הזאת. אני הולך לראות שוב את מייהם בהופעה חיה בסתיו הקרוב באותו המקום בו ראיתי אותם לפני 16 שנה. אין ספק שאני ממש מצפה לזה.

7.      היכן מצאת את כל האנשים הללו שבחרת להציג בסרטך ומדוע דווקא החלטת לבחור בשלושת הגיבורים הללו? האם הכרת קודם את האנשים האלו דרך המוזיקה שהם עושים, או דרך הסיפור האישי שלהם?

עשינו מחקר של כשנה בו דיברנו עם כל מיני אנשים לפני שהחלטנו ללכת על סינה, הקטור וקאיאדס. כמובן שהשתמשנו באינטרנט הישן והטוב לשם המחקר אך גם השתמשנו בכל הקשרים החברתיים והמשפחתיים הבינלאומית שלנו כדי למצוא את הגיבורים שלנו. רוב המידע שמצאנו אודותיהם היה מן הסתם קשור ללהקותיהם ולכן זאת הייתה נקודת הפתיחה שלנו. משם החלה ההיכרות שלנו עם האישיויות ועם חייהם האישיים של גיבורינו. אנחנו מצאנו את כל האלמנטים שחיפשנו  בשלושת הגיבורים שלנו אז התחלנו בצילומים. אבל בשורה התחתונה היינו צריכים ללכת בעקבות האינסטינקטים ותחושות הבטן שלנו כיוצרי סרטים דוקומנטריים. השאיפה שלנו הייתה לעקוב אחר גיבורינו עם המצלמה בעוד שסיפורם האישי מתפתח ולכן עקרונית לא היה לנו מושג מה עומד לקרות כשהתחלנו בצילומים. למזלנו, נתקלנו במנה טובה של דרמה, עליות, מורדות וכל מה שצריך להיות בסרט דוקומנטרי מוצלח.

8.      איך הייתה העבודה עם הלבבות השחורים? האם יש לך סיפורים מעניינים מאחורי הקלעים?

הסרט הוא תוצר של 5 שנות עבודה. טיילנו בכל רחבי העולם, פגשנו המון אנשים מעניינים, היכרנו חברים טובים, ראינו כמה דברים מוזרים ומן הסתם נהנינו מאוד. אין ספק שהיו גם פעמים שזה היה מאוד מלחיץ. הסרט ממומן על ידי כמה בעלי הון חשובים ולכן היינו גם נתונים ללחץ הנוצר על ידי הצורך לעמוד בציפיות שלהם ליצירת סרט איכותי. זה לא תמיד קל. כשאתה יוצר סרט תיעודי על אנשים בחיים האמתיים אתה נתקל בהמון מצבים אשר נמצאים מחוץ לשליטתך כיוצר הסרט. עבודתי הייתה להפיק את המיטב מכל סיטואציה ובליישם את זה אל תוך הסרט. הסיפורים מאחורי הקלעים רבים מכדי שאכנס כאן לכל הפרטים, אך לאחר הצפייה בסרט אנשים יכולים לדמיין מה עבר על האנשים שמאחורי המצלמה. וכן, היו גם המון מצבים ודברים שלא מצאו את דרכם אל הסרט הגמור. אבל אני חייב לאומר שזאת הייתה חתיכת הרפתקה...

9.      כפי שהבנתי מצפייה בטריילר הסרט נסוב ברובו סביב סינה, אך האם תוכל גם לספר לנו על שני הגיבורים האחרים? מה הופך את השניים האחרים למועמדים ראויים לנושא הסרט?

כן, סינה מאירן הוא הגיבור המרכזי בסרט שלנו. הסיבה לכך הייתה, תאמיני או לא, שהיייתה לנו גישה הרבה יותר קלה אליו עם המצלמות מהשניים האחרים. הסיפור של סינה הוא גם מהרבה בחינות הרבה יותר דרמטי מאחר ונגינת בלאק מטאל היא דבר לא חוקי באיראן. הסיכון האישי שלו היה עצום ותשוקתו אל הז'אנר הייתה דבר פשוט מיוחד. מסיבות שונות יהיה לקהל גם הרבה יותר קל להתחבר לסיפור שלו ברמה הרגשית וזהו משהו שאנחנו תמיד מחפשים להשיג כשאנחנו יוצרים סרטים תיעודיים על סיפורי חיים אמתיים.

שני הגיבורים האחרים בסרט גם הם דבר די יוצא מן הכלל. אני חושב שהם מייצגים 2 פנים חשובות למקורות ההשראה הלא מוזיקליים לחלק מחובבי הבלאק מטאל בעולם, הריהם פוליטיקה ופולחן השטן.

קאיאדס מלהקת Naer Mataron הוא חבר פרלמנט המייצג את מפלגת "השחר הזהוב" המשתייכת לימין הקיצוני של יוון. כמה פעמים כבר יצא לכם לפגוש פוליטיקאים בעלי חיבה עמוקה לבלאק מטאל? לדעתי זוהי זווית מרתקת להתבוננות מקרוב. הוא גם אומר שהבלאק מטאל חשוב לו הרבה יותר מהקריירה שלו בפרלמנט. בסרט אנחנו מנסים להבין מאיפה מגיעה תשוקתו האדירה לז'אנר והאם יש איזשהו קשר בינה לבין פניו הפוליטית.

כשיוצרים סרט העוסק בהשפעה העולמית של הבלאק מטאל, מן הסתם אי אפשר להתעלם גם מהפן העוסק בפולחן השטן. לכן היה טבעי עבורי לחפש כמה שטניסטים בקולומביה, מאחר וידעתי כי באופן כללי יש להם תשוקה עמוקה כלפי המוזיקה וכלפי פניה הרוחניים והאפלים. היה לי את המזל להיתקל בהקטור מלהקת Luciferian. היה בו את כל מה שרק רציתי מבחינת מסירותו למוזיקה ואמונתו הכנה בכוחות הרשע.

עם שלושת הגיבורים הראשיים הללו ועם כמה אנשים מעניינים אחרים מסצנת הבלאק מטאל הנורווגית והעולמית, אני חושב שהצלחנו ליצור סרט המתבונן בתופעה הזאת מכמה זוויות ונקודות מבט. מה שבטוח הוא שקהל חובבי הבלאק מטאל אינו דבר הומוגני בניגוד למה שהרבה אנשים נוטים לחשוב.

10.  אני מבינה שהסרט כבר זכה להקרנת בכורה בכמה מקומות שונים בעולם. כיצד הוא התקבל על ידי הקהל ועל ידי מבקרי הסרטים עד כה? מה היו התגובות של אנשים מחוץ לסצנת המטאל?

כן, מאז אפריל האחרון הסרט נדד לא מעט והיו לנו הקרנות במסגרת פסטיבלים ואירועים מיוחדים בסידני, בוגוטה, שיקאגו, קייפ טאון, ליסבון, טרנסילבניה וכמובן בנורבגיה בין כל השאר. רוב ההקרנות בוצעו עבור קהל שאין לו קשר למטאל והתגובות היו טובות משציפיתי. אנחנו מאוד מרוצים לראות שהרבה אנשים חושבים שהסרט שלנו מבדר, מעורר מחשבה ומאיר עיניים. גם מבקרי הסרטים שמהם מאוד חששנו התייחסו אלינו יפה עד כה. אני לא בטוח אם יש לזה קשר לאלמנט ההפתעה שיש בסרט הזה. הוא לא באמת מה שאנשים מצפים לראות וזה תורם לחוויה החיובית שלהם. למעשה אנחנו הכנו את עצמנו להמון תגובות נזעמות מאנשים בסצנת הבלאק מטאל, אך עד כה זכינו רק לשבחים.

11.  האם היית ממליץ לאנשים שאינם חובבי בלאק מטאל, או שאינם חובבי מטאל בכללי לצפות בסרט? אם כן, כיצד היית מתאר את הסרט לכל מי שמחוץ לסצנת המטאל?

בוודאי שהייתי ממליץ על הסרט לאנשים ללא עניין, רקע או ידע בבלאק מטאל. אחרי הכול, זהו הקהל שעבורו יצרנו את הסרט! בלאק מטאל הוא רק סיפור המסגרת של הסרט, הכוח המניע הוא התפתחות הסיפורים האישיים הנפרשים במהלך הסרט וההתרגשות סביב ההצצה שהוא נותן על אנשים, מקומות וסביבות לא שגרתיות. למישהו מבחוץ הייתי מתאר את הסרט כמסע מבדר, טעון רגשית, קצת מפחיד ולפעמים מצחיק בין איראן, קולומביה ויוון אל היערות הבלתי מקודשים ומוכי הכפור של נורבגיה.

12.  אילו היבטים בסרט עשויים לדבר לאנשים שמחוץ לסצנת הבלאק מטאל והמטאל באופן כללי?

התשובה שנתתי לשאלתך הקודמת מתייחסת לאנשים שאינם חובבי מטאל. עבור חובבי הז'אנר אני חושב שהסרט נותן מבט חדש ומרענן על סצנה ועל ז'אנר שיש להם ידע קודם מפורט אודותיו. על אף שהאנשים שאנחנו פוגשים בסרט הם לעתים קיצוניים ואקסטרווגנטיים, רוב חובבי המטאל יתחברו לתשוקתם העמוקה אל המוזיקה. בנוסף לכך, הסרט כולל סצנות קצרות עם אנשים מלהקות כמו Darkthrone, Gorgoroth, Immortal, 1349, Myrkskog, Keep of Kalessin ועוד. הוא גם נותן נקודת מבט די שונה על סצנת הבלאק מטאל העכשווית בנורבגיה, משהו שעשוי להיות די חדש עבור אחדים מאתנו.

13.  האם יש סיכוי לראות את הסרט באחד מפסטיבלי הסרטים בישראל?

אני לא בטוח בנוגע לפסטיבלי סרטים בישראל, אבל ספקית טלוויזיה ישראלית קנתה את הגרסה הערוכה של הסרט (52 דקות). תאריך השידור טרם ידוע לי, אבל אנחנו בהחלט נפרסם את המידע במדיה החברתית ברגע שנדע.

כמה מילים לסיום

זוהי אך טעימה מהאומץ והתעוזה של שלושת החברים הללו. גדולה אמתית איננה צומחת ממקום בו אדם מסרב להקשיב לרחשי ליבו. לו ייתן והצלחת שלושת גיבורינו במסעם תהא שיעור לחיים עבור כל אדם, פן ישקיט את כמיהות הלב אשר כנגד כל אילוצי המציאות קורא לו שוב ושוב...

למידע נוסף

·         הטריילר לסרט Blackhearts

·         האתר הרשמי של הסרט Blackhearts

*

נעה ארצי 30 לאוקטובר 2016